ע"א, בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2433-07,1456-07
29/06/2008
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו סגנית נשיא - אב"ד 2. מיכל רובינשטיין סגנית נשיא 3. עפרה צ'רניאק
|
- נגד - |
התובע:
1. ינאי יואב 2. שרצגי (ינאי) שירן
עו"ד ב. שולמן
|
הנתבע:
1. קטן מאיר עו"ד 2. יצחקי קפיה 3. סלרי חנה 4. סלהוב יוסף 5. לוי חיים 6. שוורץ דן
עו"ד ל.צור
|
פסק-דין |
ערעור ובקשת רשות ערעור שהוגשו על ידי יואב ינאי ושרצגי (ינאי) שירן (להלן:"
המערערים") כנגד החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת נועה גרוסמן) בת.א. 107648/99 אשר הורתה במסגרת של הליך פרוק שיתוף כי הזוכים והזכאים לרכוש את הנכס נשוא הפרוק הם המשיבים 4-6 במסגרת שותפות הידועה כ "לוי סלהוב ושוורץ". כן מערערים הם על החלטות שונות של בית המשפט באשר לקביעת דרך חלוקת תמורת הנכס בין הזכאים השונים.
המשיב 1, עו"ד מאיר קטן משמש ככונס נכסים לצורך פרוק השיתוף (להלן:"
הכונס"). המשיבה 2, יצחקי קפיה (להלן: "
קפיה") הינה בעלים במשותף יחד עם המשיבה מס' 3 חנה סלרי (להלן:"
סלרי") ועם המערערת 2, שרצגי (ינאי) שירן (להלן:"
שרצגי") בחלק מחלקה 149 בגוש 7070 ברח' המעפילים 86 חולון (להלן:"
הנכס"). המערער 1, יואב ינאי הינו בנה של שרצגי.
סלרי הגישה תביעה לפירוק שיתוף בנכס לבית משפט השלום בתל אביב. ההחלטות נשוא הערעור והבר"ע ניתנו לצורך ביצוע פרוק השיתוף.
ואלה העובדות הצריכות לענין
1. סלרי, שרצגי וקפיה הינן, כאמור, בעלים במושע בנכס. לכל אחת מהן דירה בנכס נשוא הדיון.
2. היחסים בין השותפים ובין הרשות המקומית היא עירית חולון (להלן: "
העירייה" או
"הרשות"), הניבו הליכים משפטיים רבים. בזמנו ביקשה סלרי לשפץ את דירתה לאחר שזו הוכרזה על ידי העירייה כמבנה מסוכן למתגוררים בו. עבודות השיפוץ זכו להתנגדות נמרצת מצידם של יתר השותפים וכן מצידה של העיריה, משום שסלרי חרגה מתיקון הקיים וניסתה לבנות מעבר לכך. לחריגה המבוקשת לא ניתן היה לקבל היתר בניה, כיוון שעל פי תוכניות מיתאר שהיו קיימות באותו מועד המבנה והחלקה נמצאו באזור המיועד לתכנון מחדש. בהמשך, במסגרת התוכניות שכבר קיבלו תוקף, סומן הבניין בתשריט כבניין המיועד להריסה עם ביצוע התוכנית.
3. כתוצאה מההליכים המשפטיים שננקטו כנגד סלרי והקושי לבצע שיפוצים במקום, גם כאלה שלא באו להוסיף על הקיים, נאלצה הנ"ל לעבור לדירה אחרת ואילו משפחות שרצגי וקפיה נשארו להתגורר בנכס.
4. עניינה של סלרי בא לדיון לפני ביהמ"ש העליון בבג"צ 2852/90 (
סלרי נ' עיריית חולון (לא פורסם, 21.10.90)), ובהמשך הוגשה תביעה על ידה לבית משפט השלום בתל-אביב יפו בת.א. 108684/97 נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה חולון לפיצויה בגין מחדליה ומניעת האפשרות להשלים את הבניה, אף ללא חריגה מהקיים. בפסק הדין בתביעה הזו, שניתן על ידי כב' השופט דר' קובי ורדי חייב בית המשפט את העירייה בפיצוי סלרי לאחר שהראשונה הפרה הסכם פשרה שהצדדים הגיעו אליו בעקבות ההליכים בבית המשפט העליון, ונמצאה אחראית לנזקים שנגרמו בגין הפסקת העבודות השיפוץ.
כאמור, בשל חילוקי דעות שנמשכו על פני תקופה, ולאור ההמלצות השונות שניתנו על ידי בתי המשפט השונים שדנו בעניינם של הצדדים, הגישה סלרי תביעה לפרוק השיתוף נשוא הדיון.
5. מלכתחילה מונו שלוש עורכי הדין המייצגים את שלוש המשפחות ככונסי נכסים. אלא שהליכי הכינוס לא התקדמו ולא עלו יפה. בשנת 2005 ביקשה סלרי לחדש את הליכי הכינוס. במקומם של עורכי הדין שהיו כונסים ופרשו, נכנס לתמונה עו"ד וילנר אשר ייצג את שרצגי והוא מונה ככונס נוסף יחד עם עו"ד קטן שייצג את סלרי במשך כל אותו זמן. אך הסתבר כי המינוי המשותף לא הועיל גם הוא לקידום התיק. ובנסיבות אלה, "
מאחר שנוכחותו של עו"ד וילנר ככונס נכסים יחד עם עו"ד קטן גרמה לעיכוב ההליכים, לא נותרה ברירה אלא לשחררו מתפקידו" (ראו החלטה מיום 11.2.07 עמ' 4).
(על חילוקי הדעות שבאו בין הכונסים והצורך בהחלטות שונות בשל שפע הבקשות והסכסוך שהתקיים בין הפרקליטים נפנה לתיק בית משפט ש השלום שם).
6. בית המשפט נדרש לקבלת חוות דעת שמאיות באשר לשווי הנכס. מטעמם של הצדדים הוגשו חוות דעת: מטעם שרצגי, חוות הדעת המומחה יעקובי. מטעם סלרי, חוות דעת השמאית נורית פוטוק.
לאחר שבחנה את חוות הדעת מצאה השופטת הנכבדה כי יש מקום להעדיף את חוות דעתה של השמאית פוטוק על זו של יעקובי כשהיא מפרטת את הסיבות לכך.
7. בהמשך, פורסם מכרז, ללא התנגדות מי מהצדדים, והוגשו שתי הצעות לרכישת הנכס;
ההצעה האחת על ידי המערער 1 המתגורר בבלגיה.
ההצעה האחרת על ידי המשיבים 4-6 במסגרת השותפות ביניהם (להלן: "
קבוצת השותפות"). המציעים אף קיבלו הבהרות מאת הכונס על עקרונות המכר, וביום 7.12.06 התכנסו במשרדי הכונס.
לאחר בדיקת ההצעות נתקיימה גם התמחרות. בסופה זכה המערער 1 שהצעתו היתה גבוהה מהצעת קבוצת השותפות ב- 1,000$. ראוי להדגיש כי המערערים, שרצגי ובנה, יוצגו על ידי עו"ד וילנר ולא מחו במועד על קיומה של ההתמחרות, על ההחלטה שנתקבלה בה, גם לא העלו כל השגות כנגד הכונס.
8. אך זכייתו של המערער 1 לא שמה סוף פסוק להליכים שבין הצדדים, ולבית המשפט הוגשו הבקשות הבאות:
א. בקשה מטעמו של הכונס לביטול זכייתו של מר ינאי והכרזה על קבוצת השותפות כזוכה במכרז;
ב. בקשה מטעם המערערים להורות על אופן חלוקת תמורת המכירה;
ג. בקשה מטעם המערערים להורות לסלרי לפנות פסולת מהנכס, והשתת העלויות עליה;
ד. בקשה מטעם המערערים לחיוב סלרי ליתן הסכמתה לבנית מדרגות בנכס שכן.